תוכנית המוסטנג המפורטת ליסודי ולתיכון

"מוסטנג"- תוכנית לאומית לשימוש מושכל בסמארטפון, לילדי בית ספר יסודי ותיכון
 
יוזם והוגה: יוסי אוסדון
 
רקע כללי
מחקרים רבים (ביבליוגרפיה באתר תחת הלשונית "
סטטיסטיקה ומחקרים") מצביעים על כך שלצד ההשפעות החיובית של האינטרנט והסמרטפון בנושא זמינות מידע, תקשורת, תמיכה חברתית, הגברת חופש הביטוי, ההבעה העצמית, הנגישות ועוד, קיימות גם השפעות שליליות נרחבות הגורמות למצוקה אצל תלמידי בתי הספר. ההשפעות השליליות המוכרות הן: חשיפה מוגברת לאלימות ופורנוגרפיה, אך זהו רק חלק קטן מהתמונה. השפעות השליליות הינן רחבות הרבה יותר וכוללות: התמכרות לטלפון, חשיפה לא מבוקרת לתוכן שאינו הולם ואינו תואם גיל, פגיעה בפרטיות, צמצום שעות השינה, ירידה ברמת הפעילות החברתית, ניצול, הטרדות מיניות, החרמות ובריונות רשת, סחיטה, איומים, הימורים, חשיפה לתוכן פוגעני ברשתות החברתיות, קושי ביצירת תקשורת חברתית, תפיסה מעוותת של יחסים בין המינים ועוד ועוד.
עוד עולה מהמחקרים שישנם תחומים הנפגעים מעצם השימוש באינטרנט ובסמרטפון ללא תלות בתוכן השימוש: הקשב והריכוז, כמות ואיכות השינה, התקשורת הבין אישית, היכולת הרגשית ובעיקר היכולת לחוש אמפתיה.
בעוד רמת קשב נמוכה ושינה שאינה מספקת פוגעות באיכות הלמידה והתפקוד היומיומי, ההתמכרות, הקושי בתקשורת הבין אישית וביכולת הרגשית, פוגעים בבסיס האנושיות שלנו: בחירה חופשית, אמפתיה והיכולת ליצור קשרים אינטימיים.
 
על התוכנית:
תוכנית המוסטנג מתבססת על מודלים של תוכניות מניעה שיניוניות (secondary prevention) של שימוש באלכוהול וסמים. זאת מכיוון, שטרם נערך בעולם מחקר על תוכנית מניעה (לא תוכנית גמילה) לסמארטפון ועל כן, אין מודלים קיימים. מתוך כך,  יש צורך להישען על מודלים מתחומים משיקים של התנהגות התמכרותית, אשר נחקרו ונמצאו כאפקטיביים. 

תוכניות מניעה שיניוניות מתמקדות באוכלוסיה שכבר מתנסה בשימוש (בסמארטפון), אך עדין אינה משתמשת בו לרעה או באופן כפייתי. מטרתה למנוע שימוש לרעה, להפחית נזקים ולהגביל ולצמצם את השימוש. כך יצומצם הנזק שיגרם לפרט ולחברה.

 
התוכנית נקראת מוסטנג כיוון שמוסטנג הוא סוס פרא רב עוצמה. אדם שאינו רוכב מקצועי ומיומן שינסה להתקרב אליו, מעמיד את עצמו בסכנה! הסמארטפון, גם הוא כלי רב עוצמה, שיש צורך במודעות ומיומנות ושליטה בכדי להשתמש בו, ולא יש סיכוי גבוהה להיפגע.
 
התוכנית שואבת את השראתה משלושה עקרונות: מודעות, מקצועיות, ושליטה.
  • בעזרת הסברה, המחשה והדגמה, מפתחים אצל התלמידים מודעות לעוצמתו שלהסמארטפון, שדומה לעוצמתו של המוסטנג שהינו סוס פרא, בעל כוח רב
  • בעזרת עבודה מערכתית, בונים כלים יחודיים להתמודדות עם השפעת השימוש בסמארטפון, על בסיסי עקרונות המטא-קוגניציה. תרגול הכלים שנבנו, בסיוע ליווי ותיווך, יובילו להתפתחותת המקצועיות
  • התמקצעות לאורך זמן תוביל לשליטה, כך תהיה אפשרות לעשות שימוש מושכל בסמארטפון. יהיה אפשרי לרתום את כוחו לצרכינו, בדומה לרוכב מיומן שרותם את כוחו של סוס הפרא לצרכיו
 
 
תוכנית המוסטנג מחולקת לשניים: לבתי ספר יסודי ולתיכון.
 
 

תוכנית המוסטנג לבית הספר היסודי
התוכנית מתמקדת בהדגמה, המחשה, תיווך ותרגול של שימוש נבון בסמארטפון, זאת, בכדי להגן על התלמידים מפני התמכרות ולסייע להתפתחות רגשית-חברתית תקינה. ההחלטה על הכיתה בה תתבצע התוכנית הינה משתנה התלוי באוכלוסייה ובשיתוף הפעולה של ההורים. בבית ספר אחד תהיה בקשה להפעלת התוכנית כבר בכיתה א' ובבית ספר אחר רק בחטיבת הביניים. מובן שיש הורים שחוששים מחשיפת הילדים לסמארטפון לפני גיל מסוים, אבל הניסיון עם נושאים אחרים כדוגמת חינוך מיני, מצביע על כך שכדאי לחנך בגיל מוקדם שאם לא כן, הסכנה לפגיעה גוברת. מתוך הבנה זו, העברתי בעצמי עשרות סדנאות לחינוך מיני להורים לילדי טרום טרום חובה, גם במגזר הדתי. לכן, למרות החשש והרצון שלנו לא לחשוף את הילדים אלא בגיל מבוגר לסמארטפון אין מנוס, עצימת העיניים תוביל- בדומה לנושא המיניות- לכך שהילדים יחשפו באופן לא מבוקר, ללא הכנה ובצורה מעוותת לנושא. וזה מה שקורה במציאות!
 
אין מדובר על תוכנית של מספר מפגשים ו/או הרצאות, אלא יש צורך בתקופה ארוכה לשם הנחלת הכלים במסגרת בית הספר ובבית, עד ליישומם המלא במציאות היומיומית. על כן, על התוכנית להיות שנתית לפחות (בעדיפות לרב שנתית) בדומה לכל מקצוע לימודי.
 
שלב א'- שלבי הקדמה ליישום התוכנית בכיתה
השלב הראשון- מפגש עם מנהל/ת בית הספר להכרת התוכנית על מרכיבי השונים, קבלת החלטה למימון התוכנית והעמדת המשאבים הנדרשים להפעלת התוכנית בבית הספר.
השלב שני-
  1. מינוי מנהל לתוכנית המוסטנג מתוך צוות בית הספר. מנהל התכנית יעמוד בקשר עם מנהל בית הספר, ירכז נתונים, יעקב אחר מדדי ההתקדמות בכיתות בהן תתבצע התוכנית (ע"י שאלון SAS אינטרנטי), יעמוד בקשר עם ההורים וייפגש איתם להנחייה והעברת מידע. מנהל התוכנית יקבל תמיכה רציפה ע"י צוות מדרכי התוכנית.
  2. הקמת וועדה בית ספרית בראשות מנהל התוכנית שתברר את צרכי בית הספר ותחליט על הכיתות בן תתבצע התוכנית. על הוועדה לכלול לפחות את יועצת בית הספר, מחנכ/ת הכיתה ופסיכולוג/ית בית הספר. מומלץ לתאם/ליידע מראש את השירות הפסיכולוגי החינוכי על התוכנית שתתקיים בבית הספר.
השלב השלישי- מפגש של הורי התלמידים, עם מנהל בית הספר, מנהל התוכנית, הוועדה ונציג התוכנית. בפגישה יציג נציג התוכנית סקירת מידע בנושא הסמארטפון ועוצמתו לשם הסברת הנזקים הנגרמים משימוש לא מושכל בסמארטפון. תוצג גם תוכנית המוסטנג ויערך דיון פתוח ומענה על שאלות במטרה לרתום את ההורים לתמיכה והשתתפות בתוכנית. חשוב להבין ששיתוף הפעולה של ההורים הינו קריטי להצלחת התוכנית, כיוון שהתוכנית ממשיכה בתרגול שלהם עם ילדיהם בבית (בדומה לתוכנית "עידוד" להורי ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז). אין צורך ב 100% מההורים, אך בהחלט כדאי שתהיה הסכמה רחבה ככל האפשר. כמו כן, ינתנו להורים  מספר כלים לשימוש מושכל בסמארטפון (בצורת טיפים פשוטים, כגון: בזמן הארוחה מתנתקים מהסמארטפון, מקום מרכזי בבית בו מטעינים כולם את הסמארטפונים וכדו' ) ליצירת שינוי במרחב הביתי. זאת בכפוף להיענות ההורים.
השלב הרביעי- חשיפת התוכנית לכלל צוות בית הספר (כל מי שעובד בבית הספר), במטרה להסביר על התוכנית ולרתום את הצוות לעבודה נכונה עם הסמארטפון במרחבי בית הספר, הדורש מהם שינוי בהתנהגות שלהם עם הסמארטפון.
מומלץ לבסס כללי התנהגות לצוות המורים בכדי שיהווה דוגמא אישית, כגון: אי העברת מסרים לכיתה באמצעות הוואצאפ בזמן פעילות בבית הספר (ניתן להשתמש במסך גדול שיתלה במסדרון), בקשה מהמורים לנהל שיחות בסמארטפון בחדר המורים ולא להסתובב בשטח בית הספר וכדומה. זאת, בכדי לייצר התנהלות שונה של המבוגרים במרחב הבית ספרי, התנהלות שתהווה דוגמא אישית ותחלחל להתנהגות התלמידים.  
השלב החמישי- הכשרת המחנכות (או המחנכים) ע"י צוות מדרכי התוכנית על מנת שיוכלו להעביר את התוכנית בעצמם לכיתות. ישנה עדיפות שכל מחנכת תעביר לכיתתה את התוכנית. המחנכות יקבלו ליווי ע"י צוות התוכנית זמן העברת התוכנית בכיתה.
השלב השישי- העברת שאלוני SAS בכל כיתות בית הספר.

התוכנית תותאם בהתאם למדיניות בית הספר בנושא כללי התנהגות של התלמידים עם הסמארטפון במהלך שעות הלימודים, כגון: איסור על שימוש במצלמה בבית הספר, כללי ענישה בשימוש בזמן שיעור, סגירת הסמארטפון בלוקר במהלך בית הספר וכו', לכן התוכנית מובאת באופן כללי תוך התמקדות בראציונל שהסמארטפון פה, אי אפשר לעצום עיניים וחייבים לחנך גם בתחום הזה.


שלב ב' ביצוע תוכנית המוסטנג בכיתה
שלב ראשון - מודעות
המחנכת תבצע שיח פתוח בנושא הטכנולוגיה תוך שיתוף הילדים בדעותיהם לגבי הצדים החיוביים והשלילים של השימוש באינטרנט ובסמארטפון והרחבת הידיעות שלהם וכן תעודד אותם לשתף מהחוויות האישיות שלהם בנושא (שיימניג, בריונות חשיפה לתכנים לא מותאמים וכדו'). השעורים יתמקדו בהגברת המודעות של הילדים על הצדדים השונים של השימוש בסמארטפון.

שלב שני - מקצועיות
מתוך הנחה שתלמידי הכיתה ישתמשו (אם טרם עשו זאת) בעתיד הקרוב במכשירי סמארטפון, מובן שיש צורך להקנות להם כלים להתנהגות מושכלת. ישנם צדדים חיוביות בסמארטפון אך הסמארטפון מיסודו יוצר התנהגות התמכרותית, פוגע בתקשורת האישית וביכולת האמפתית, מוביל לחשיפה לתכנים לא מותאמים, יוצר לחץ חברתי, מגביר רגרסיה ועוד ועוד. על כן, חייבים לצייד את התלמידים בכלים שמצד אחד יגנו עליהם מפני הסכנות שיחשפו להן, ומצד שני יסייעו להם להשתמש –בזמן ובמקום הנכון ובאופן מדוד- בכלים החיוביים שקיימים בסמארטפון, ובקיצור ללמד את התלמידים כיצד להשתמש באופן מושכל בסמארטפון (צמצום הסכנה והעצמת החיובי).
מחנכת הכיתה, כדמות המשמעותית ביותר בחיי התלמידים במרחב הבית ספרי הינה המתאימה ביותר להקנות ולתרגל ביחד עם התלמידים את השימוש המושכל בסמארטפון.

מכיוון של 72% מהילדים בגיל 8 יש סמארטפונים ניתן לצאת מנקודת הנחה שלרוב התלמידים בהן תופעל התוכנית יש סמארטפון. על כן, את הסמארטפונים בהן ישתמשו הילדים הם יכולים להביא מהבית או שבית הספר יספק להן את המכשירים (בדומה למחשבים של מעבדת המחשבים), יהיה צורך לספק סמארטפון לילד שאין ברשותו והדבר יצטרך להדין בין ההורים לבית הספר. חשוב שכל הסמארטפונים יצוידו בתוכנת סינון והגנה ואפליקציה ניהול. 
בעזרת שעורים שבועיים בנושא הסמארטפון שתקיים מחנכת הכיתה עם התלמידים, אשר במהלכם, תשתמש המחנכת ביחד עם תלמידי הכיתה, במכשירי הסמארטפון, היא תדגים ותמחיש המחנכת לתלמידים את היכולות החיוביות הקיימת במכשיר הסמארטפון לצד הסכנות הטמונות בו.
המחנכת יכולה להדגים את התועלת החיובית והסכנות הטמונות במכשיר הסמארטפון בעזרת פרויקט התנדבות כיתתית שתבנה ביחד עם הילדים. ההתנדבות יכולה להיות במגוון צורות ודרכים: איסוף כסף לתרומות ע"י איסוף בקבוקים למחזור, תוכנית חניכה לימודית לתלמידים צעירים, ויש אפילו אתרי אינטרנט שבעזרת מענה על שאלות טרוויה ניתן לתרום אוכל 
http://freerice.com). ההתנדבות תנוהל בעזרת הפונקציות השונות הקיימות במכשיר, כך שמעבר לרמה הערכית של ההתנדבות, יתאפשר למחנכת להדגים את התכונות החיוביות (תרגול ניהול ותכנון זמן, איסוף והעברת מידע, למידת אחריות שמירה על המכשיר, וכן גבולות, דחיית סיפוקים ובקרה עצמית...) והתכונות השליליות (התמכרות, תקשורת לא נכונה, פגיעה באחר, איבוד פרטיות...) הטמונות במכשיר, ולתרגל שליטה ובקרה דרך נוהלי עבודה וכללים שילמדו בכיתה.
במהלך פרויקט ההתנדבות תתרגל הכיתה שימוש מושכל באפליקציות שונות לשליחת מסרים מילוליים, תמונות וסרטונים כגון: skype, viber WeChat, sms, Google Hangouts,.
לדוגמא:
  • בכדי ללמד את התלמידים כיצד יוצרים תקשורת נכונה ולא שטחית, כיצד נמנעים מרכילות וכיצד יוצרים בקרה על זמן השימוש שלנו בסמארטפון, תלמידי הכיתה ביחד עם המחנכת יחליטו על תקנון ההתנהלות בשליחת מסרונים, כגון: כתיבת מסרון צריכה לכלול יותר מעשר מילים (ככה רק מי שיש לו מה להוסיף באמת ישתתף), אין להשתמש ביותר מאייקון במסרון (מי שיש לו מה לומר שיתאמץ ויביע עצמו בכתב), שעה 20:00 תהיה השעה האחרונה לשליחת מסרונים (סופיות הדיון- למידת גבולות ודחיית סיפוקים), וכדו'.  
  • בכדי לחדד את החשיבות בשמירה על הפרטיות של התלמיד וחבריך, המחנכת תציג  לתלמידים סרטון כדוגמת: (https://www.youtube.com/watch?v=eXPmTB9yvu4&feature=youtu.be) שממחיש את הסכנה בחשיפת פרטים אינטימיים לאנשים זרים. לאחר מכן, תערוך המחנכת דיון לגבי האופן הראוי לצלם ולשתף תמונות שלך או של חברים מהכיתה: מתי והיכן ראוי לצלם... מה צריך לעשות אם רוצים לשתף תמונות או סרטונים שכלולים בהם תלמידים אחרים... וכדומה.
  • בכדי לתרגל משמעת עצמית, מומלץ לקיים דיון עם התלמידים על זמנים (ימים/שעות) מוסכמים שבהם, מכבים את הסמארטפון לחלוטין ולדבר על פעילויות אחרות ניתן לבצע בזמנים אלו. המטרה היא לתרגל איתם זמנים בהם יבחרו להתנתק באופן יזום בכדי לפנות זמן לפעילויות אחרות שמהנות אותם. המחנכת יכולה לפתח דיון עם הכיתה על הפעילויות שעשו בזמן שהיו מנותקים... כיצד הרגישו...וכו'.
  • חשוב מאוד לתרגל "דיבור רגשי" כיוון שמוריד את הסיכון לפיתוח התנהגות התמכרותית לסמארטפון (וגם לאלכוהל, סמים, הימורים וכדו'), משפר את היכולת האמפתית ויוצר קשר עמוק יותר בין התלמיד למורה. כך, עולה הסיכוי שהתלמיד ישתף את המורה באירוע של מצוקה (כגון סחיטה ברשת).
 
אותו הדבר ניתן לעשות לגבי הפונקציות והאפליקציות נוספות הקיימות בסמארטפון. 


שוב, יתכן שיש הורים שחוששים מחשיפת הילדים לסמארטפון בגיל שמבחינתם מוקדם לעניין, אבל כפי שנכתב, הניסיון עם נושאים אחרים כדוגמאת חינוך מיני, מצביע על כך שכדאי לחנך בגיל מוקדם שאם לא כן, הסכנה פגיעה גוברת. מתוך הבנה זו, חינוך מיני מתחיל כיום כבר בגילאי גן, גם במגזר הדתי. לכן, למרות החשש אין מנוס, יש  חשיבות רבה לחינוך בגיל מוקדם בנושא השימוש בסמארטפון.
מכיוון שתוכנית המוסטנג הינה תוכנית חדשנית וייחודית בעולם, יש צורך בפידבק תמידי ממחנכת הכיתה לאחראי התוכנית על מנת להבנות את המשימות והכלים בהתאמה למה שעולה מתוך הכיתה, תוך שימוש בעקרונות הבסיסים של תוכנית המוסטנג.
 
שלב שלישי - שליטה
בכדי לעקוב אחר התקדמות התלמידים ברמת השליטה בסמארטפון,  אחראי התוכנית יקבלת פידבק של המחנ/ת לגבי התכנים שעולים במסגרת הכיתה.
 
במהלך השנה יערכו מפגשים של ההורים עם מנהל תוכנית המוסטנג בבית הספר. במטרה ללוות את ההורים שבעצמם עוברים תהליך וכן לקבלת פידבק מההורים על התהליך בבית וכן להעביר פידבק מהתהליך שנערך בכיתה.
 
בסוף השנה תתבצע העברת השאלון בפעם השנייה להפקת מדדי התקדמות.
 
​​​​​​​
 

תוכנית המוסטנג לבתי הספר התיכוניים
 
רקע כללי
מחקרים רבים (ביבליוגרפיה באתר התוכנית: 
מוסטנג.co,il תחת הלשונית "סטטיסטיקה ומחקרים") מצביעים על כך שלצד ההשפעות החיובית של האינטרנט והסמרטפון בנושא זמינות מידע, תקשורת, תמיכה חברתית, הגברת חופש הביטוי, ההבעה העצמית, הנגישות ועוד, קיימות גם השפעות שליליות נרחבות הגורמות למצוקה אצל תלמידי בתי הספר. ההשפעות השליליות המוכרות הן: חשיפה מוגברת לאלימות ופורנוגרפיה, אך זהו רק חלק קטן מהתמונה. השפעות השליליות הינן רחבות הרבה יותר וכוללות: התמכרות לטלפון, חשיפה לא מבוקרת לתוכן שאינו הולם ואינו תואם גיל, פגיעה בפרטיות, צמצום שעות השינה, ירידה ברמת הפעילות החברתית, ניצול, הטרדות מיניות, החרמות ובריונות רשת, סחיטה, איומים, הימורים, חשיפה לתוכן פוגעני ברשתות החברתיות, קושי ביצירת תקשורת חברתית, תפיסה מעוותת של יחסים בין המינים ועוד ועוד.


עוד עולה מהמחקרים שישנם תחומים הנפגעים מעצם השימוש באינטרנט ובסמרטפון ללא תלות בתוכן השימוש: הקשב והריכוז, כמות ואיכות השינה, התקשורת הבין אישית, היכולת הרגשית ובעיקר היכולת לחוש אמפתיה.
בעוד רמת קשב נמוכה ושינה שאינה מספקת פוגעות באיכות הלמידה והתפקוד היומיומי, ההתמכרות, הקושי בתקשורת הבין אישית וביכולת הרגשית, פוגעים בבסיס האנושיות שלנו: בחירה חופשית, אמפתיה והיכולת ליצור קשרים אינטימיים.
 
על התוכנית:
התוכנית מתבססת על עקרונות של פיתוח חשיבה רפלקטיבית ומטא-קוגניציה במטרה: להגביר את המודעות לתהליכי חשיבה ולתוצרי חשיבה עצמיים, את יכולת הבקרה התכנון והארגון, להציב גבולות פנימיים ולדחות סיפוקים. כלים אלו שירכשו בידי הילדים יסיעו להם גם כאשר הטכנולוגיה תתפתח ותתקדם בעתיד למחוזות לא מוכרים. כגון: מציאות מדומה (vr) , מציאות רבודה ועוד.
 
התוכנית נקראת מוסטנג, כיוון שמוסטנג הוא סוס פרא רב עוצמה. אדם שאינו רוכב מקצועי ומיומן שינסה להתקרב אליו, מעמיד את עצמו בסכנה! הסמארטפון, גם הוא כלי רב עוצמה, שיש צורך במודעות ומיומנות ושליטה בכדי להשתמש בו, ולא יש סיכוי גבוהה להיפגע.
 
התוכנית שואבת את השראתה משלושה עקרונות באילוף סוסיםמודעות, מקצועיות, ושליטה.
  • הכרחי לפתח מודעות לעוצמתו של הסמארטפון, שדומה עוצמתו של המוסטנג שהינו סוס פרא רב כוח.
  • ע"י תרגול, הכשרה ופיתוח כלים יחודיים תתפתח המקצועיות שמאפשרת התאמת הכלים לסיטואציה הספציפית.
  • בעזרת הכלים תתפתח השליטה שתאפשר לנו לרתום את כוחו של הסמארטפון לצרכינו.
 
התוכנית מתמקדת בהעלאה למודעות של שלושת התחומים המושפעים ביותר מהשימוש בסמארטפון ושמאפיינים אותנו כחברה אנושית: יכולת הבחירה החופשית (התמכרות), תקשורת בין אישית (יצירת אינטימיות), והבנה רגשית (אמפתיה).
התוכנית מעוניינת לפתח את ההנעה הפנימית ועצמאותו של התלמיד, ועל כן, שוללת פתרונות של שלילת שימוש בטלפון באופן גורף.
מטרת התוכנית לפתח שימוש מושכל בסמארטפון שיתבטא בצמצום שעות השימוש במהלך היום. התוכנית מתמקדת בראש ובראשונה רמת ואופן השימוש ואחר כך בתוכן השימוש. כלומר, ההתמקדות היא קודם כל על מספר השעות שמשתמשים בסמארטפון, זמני השימוש, מקומות שימוש  ודרך השימוש, ורק אחר כך בתוכן הנצרך דרך הסמארטפון (משחקי מחשב, וואצאפ,  פורנוגרפיה, אלימות וכו'). 
 
שלב א'- שלב מקדים להעברת התוכנית בכיתה
השלב הראשון- מפגש עם מנהל/ת בית הספר וצוות ההיגוי להצגת התוכנית והתאמתה למסגרת.
השלב השני- יידוע/ מפגש עם ההורים להכרת התוכנית. במקרה של פנימייה לרוב אין מפגש עם ההורים אלא רק יידוע ובקשת אישור להעברת שאלונים.
השלב השלישי- העברת שאלונים 
SAS לתלמידים.
 
שלב ב'- העברת תוכנית המוסטנג בכיתהמומלץ שהתוכנית תועבר בכיתה על ידי מחנכי הכיתה, לאחר שיעברו הכשרה ממנחי התוכנית. בזמן שהמחנכים יעבירו את התוכנית בכיתה הם יקבלו ליווי והדרכה רציפים ממנחי התוכנית. יש מספר יתרונות לכך שהמחנכים יעבירו את התוכנית בעצמם, א. בית הספר לא יהיה תלוי בגורם חיצוני שעליו להזמין ולממן כל שנה בכדי להעביר את התוכנית לתלמידים החדשים. ב. אנשי הצוות של בית הספר ובפרט המחנכים, מכירים את התלמידים ברמה הטובה ביותר ויכולים להתאים את התוכנית בצורה המיטבית. ג. צוות בית הספר לא ייתפס ע" התלמידים כגורם שלילי.

5-7 מפגשים, בהתאם לאוכלוסייה. כל מפגש מתחיל בהפעלה הקשורה בנושא המפגש, לאחר מכן יהיה דיון קבוצתי ולאחריו סיכום.
במהלך הסדנא, יתקיים קשר רציף עם מנהל בית הספר והמחנכ/ת לקבלת פידבק.
 
פירוט מקוצר של ההפעלות בכיתה:
מפגש ראשון- היכרות, הסבר על התוכנית שמוגדרת כ"סדנא לחיים" במפגשים הראשונים לא מדברים על סמארטפונים כלל, כדי לא ליצור התנגדות לתוכנית בקרב התלמידים. 
מפגש שני- הפעלה ודיון בנושא התקשורת הבין אישית-  מוטיב- תקשורת הינה גורם הכרחי ליצירת יחסים בין אישים וחברות.
מפגש שלישי- הפעלה ודיון בנושא תקשורת וחברות.  מוטיב- חברות מבוססת על תקשורת דו כיוונית.
מפגש רביעי- מוטיב- תקשורת ורגש מסייעים ליצירת קשר עמוק בין אנשים.
מפגש חמישי ושישי- המנחה יוביל דיון שיעסוק בשאלה האם קיים קשר בין הקשיים של התלמידים בביצוע המשימות שניתנו להם במפגשים הקודמים לבין השימוש בסמארטפון. מוטיב- שימוש מושכל מסייע ליצירת קשרים חברתיים ורווחה נפשית.
מפגש שביעי- סיכום ביחד עם מנהל ומחנכ/ת. קבלת פידבק מהתלמידים ותחילת בניית תוכנית עבודה בהתאם למשאבי ודרישת התלמידים והצוות.

שלב ג'- סיכום, העברת שאלונים והפקת לקחים ומסקנות
בסוף השנה תתבצע העברת השאלון בפעם השנייה להפקת מדדי התקדמות. לאחר סיום התוכנית יתקיימו פגישות עם מעביר התוכנית, מנהל בית הספר ומחנכ/ת הכיתה, להפקת מסקנות וביצוע יישומם. לדוגמא: הוספת שולחנות טניס, ביצוע יותר טיולים, שיחות אישיות שבועיות', קשר הדוק עם תנועות נוער שיעבדו בשיתוף פעולה עם בית הספר, הפסקת שימוש בוואצאפ בית ספרי להעברת הודעת ושימשו במסכים שיתלו במסדרונות בית הספר לשם העברת הודעות ועדכונים, שימוש בתוכנת סינון וכן תוכנה לניהול זמן להבניה ותרגול הגבלת זמן השימוש אופטימאלי (מספר שעות) בסמארטפון.

תוכנית המוסטנג לתיכון עברה בשנה שעברה (תשע"ח) פיילוט על כיתת המכינה בבית הספר להנדסאים "ברקאי" שברמת הגולן.מפגש הסיום שנערך עם התלמידים בסוף התוכנית הם דיווחו על מודעות והבנה גבוהים בנושא השפעת השימוש בסמארטפון על חייהם. מתוך כך החלו ולהפעיל בקרה וליישם שינויים בהתנהגות הצריכה של הסמארטפון. מחנך הכיתה, דיווח גם הוא על שינויים משמעותיים בהבנה שהובילו לשינויים בהרגלי צריכת הסמארטפון של התלמידים. 
לאחר העברת התוכנית נאספו ונותחו הנתונים מהתלמידים והצוות (שלב המודעות), פותחו כלי עבודה ספציפיים לבית הספר (שלב המקצועיות), והוחלט להכשיר שני מחנכים כמדריכים בשיטת מוסטנג, שיעבירו בכל כיתות בית הספר את התוכנית
מניתוח כלל הניתונים הוחלט על בניית תוכנית המתמקדת בשלושה תחומים: גבולות, יחס אישי, ואווירה חברתית. התוכנית נבנתה בשיתוף מנהל וצוות בית הספר, לכלל תלמידי בית הספר (130) ומיושמת בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ט).
Coi בניית אתרים
דף הבית