שאלות ותשובות
ש: בסדר, הפנמנו... אז אולי פשוט נאסור על הכנסת הסמארטפונים לבתי הספר? נשמע רעיון טוב, לא?!
ת: לטמון את הראש בחול ולאסור הכנסת סמארטפונים לבית הספר, זה "פתרון לטווח הקצר ובעיה לטווח הארוך". כיוון, שהיכן, מתי ועל ידי מי בדיוק ילמדו הילדים להתמודד עם הסמארטפון? בבית? בערב? ע"י ההורים שחזרו מהעבודה? באמת?! בואו נהיה כנים עם עצמנו, רוב הסיכויים שזה לא יקרה, ואם יקרה, זה לא יהיה באופן הנכון!
ש: טוב, אז אולי שהילדים יסתובבו רק עם "טלפונים טיפשים"?
ת: על פניו רעיון נחמד, אבל... בואו נחשוב עליו ביחד. נניח שהצלחנו לשכנע את הורי הכיתה, המורים, ההנהלה והתלמידים (שעות על גבי שעות של פגישות, וועדות, הצבעות, ואין סוף הודעות וואצאפ) ודחינו את הקץ בשנתים-שלוש לשימוש במכשיר סמארטפון לגיל חטיבת הבינים (מקסימום לגיל בת/בר מצווה), ואז מה? זהו, הילדים עכשיו מחוסנים מפני מפגעי הסמארטפון?! זאת בסך הכל תהיה דחייה של הבלתי נמנע, ולמתי?! לזמן הכי בעייתי "תחילת גיל ההתבגרות". זה לא פיתרון! קראו את הכתבה (עמוד 30) ואת התגובה שלנו לכתבה (עמוד 42) בנושא "פתרון הקסם" של שימוש ב"טלפונים טפשים".
ש: יש לכם רעיון יותר טוב?
ת: לדעתנו, הפתרון הטוב ביותר הוא שמשרד החינוך יבנה תוכנית לאומית לשימוש מושכל בסמארטפון, לכלל תלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים (קרוב ל- 2.5. מליון תלמידים!). זה הרי לא הגיוני שכל בית ספר יצטרך להמציא דרכים להתמודד עם נושא שמדאיג כל כך הרבה הורים, זאת בעיה לאומית וככזאת מגיע לה פתרון לאומי. צריך ללחוץ על משרד החינוך וזה בדיוק מה שאנחנו מעודדים אתכם לעשות.
ש: אז מה עושים עד שמשרד החינוך יבנה תוכנית?
ת: עד שמשרד החינוך ירים את הכפפה, החלטנו לבנות בעצמנו תוכנית -כדגם לתוכנית לאומית- וכבר הפעלנו אותה...
התוכנית הינה תוכנית מניעה שניונית (secondary prevention), בה הילדים לומדים ומתרגלים התנהגות מושכלת ומבוקרת לשימוש בסמארטפון. קיימות שתי תוכניות: אחת לתלמידי התיכון ואחת לתלמידי היסודי.
אל תתלבטו, צרו קשר ונגיע אליכם!
ת: לטמון את הראש בחול ולאסור הכנסת סמארטפונים לבית הספר, זה "פתרון לטווח הקצר ובעיה לטווח הארוך". כיוון, שהיכן, מתי ועל ידי מי בדיוק ילמדו הילדים להתמודד עם הסמארטפון? בבית? בערב? ע"י ההורים שחזרו מהעבודה? באמת?! בואו נהיה כנים עם עצמנו, רוב הסיכויים שזה לא יקרה, ואם יקרה, זה לא יהיה באופן הנכון!
ש: טוב, אז אולי שהילדים יסתובבו רק עם "טלפונים טיפשים"?
ת: על פניו רעיון נחמד, אבל... בואו נחשוב עליו ביחד. נניח שהצלחנו לשכנע את הורי הכיתה, המורים, ההנהלה והתלמידים (שעות על גבי שעות של פגישות, וועדות, הצבעות, ואין סוף הודעות וואצאפ) ודחינו את הקץ בשנתים-שלוש לשימוש במכשיר סמארטפון לגיל חטיבת הבינים (מקסימום לגיל בת/בר מצווה), ואז מה? זהו, הילדים עכשיו מחוסנים מפני מפגעי הסמארטפון?! זאת בסך הכל תהיה דחייה של הבלתי נמנע, ולמתי?! לזמן הכי בעייתי "תחילת גיל ההתבגרות". זה לא פיתרון! קראו את הכתבה (עמוד 30) ואת התגובה שלנו לכתבה (עמוד 42) בנושא "פתרון הקסם" של שימוש ב"טלפונים טפשים".
ש: יש לכם רעיון יותר טוב?
ת: לדעתנו, הפתרון הטוב ביותר הוא שמשרד החינוך יבנה תוכנית לאומית לשימוש מושכל בסמארטפון, לכלל תלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים (קרוב ל- 2.5. מליון תלמידים!). זה הרי לא הגיוני שכל בית ספר יצטרך להמציא דרכים להתמודד עם נושא שמדאיג כל כך הרבה הורים, זאת בעיה לאומית וככזאת מגיע לה פתרון לאומי. צריך ללחוץ על משרד החינוך וזה בדיוק מה שאנחנו מעודדים אתכם לעשות.
ש: אז מה עושים עד שמשרד החינוך יבנה תוכנית?
ת: עד שמשרד החינוך ירים את הכפפה, החלטנו לבנות בעצמנו תוכנית -כדגם לתוכנית לאומית- וכבר הפעלנו אותה...
התוכנית הינה תוכנית מניעה שניונית (secondary prevention), בה הילדים לומדים ומתרגלים התנהגות מושכלת ומבוקרת לשימוש בסמארטפון. קיימות שתי תוכניות: אחת לתלמידי התיכון ואחת לתלמידי היסודי.
אל תתלבטו, צרו קשר ונגיע אליכם!
ש: בסדר, הפנמנו... אז אולי פשוט נאסור על הכנסת הסמארטפונים לבתי הספר? נשמע רעיון טוב, לא?!
ת: לטמון את הראש בחול ולאסור הכנסת סמארטפונים לבית הספר, זה "פתרון לטווח הקצר ובעיה לטווח הארוך". כיוון, שהיכן, מתי ועל ידי מי בדיוק ילמדו
הילדים להתמודד עם הסמארטפון? בבית? בערב? ע"י ההורים שחזרו מהעבודה? באמת?! בואו נהיה כנים עם עצמנו, רוב הסיכויים שזה לא יקרה, ואם יקרה, זה לא יהיה באופן הנכון!
ש: טוב, אז אולי שהילדים יסתובבו רק עם "טלפונים טיפשים"?
ת: על פניו רעיון נחמד, אבל... בואו נחשוב עליו ביחד. נניח שהצלחנו לשכנע את הורי הכיתה, המורים, ההנהלה והתלמידים (שעות על גבי שעות של פגישות וועדות, הצבעות, ואין סוף הודעות וואצאפ) ודחינו את הקץ בשנתים-שלוש לשימוש במכשיר סמארטפון לגיל חטיבת הבינים (מקסימום לגיל בת/בר מצווה), ואז מה? זהו, הילדים עכשיו מחוסנים מפני מפגעי הסמארטפון?! זאת בסך הכל תהיה דחייה של הבלתי נמנע, ולמתי?! לזמן הכי בעייתי "תחילת גיל ההתבגרות". זה לא פיתרון! קראו את הכתבה (עמוד 30) ואת התגובה שלנו לכתבה (עמוד 42) בנושא "פתרון הקסם" של שימוש ב"טלפונים טפשים".
ש: יש לכם רעיון יותר טוב?
ת: לדעתנו, הפתרון הטוב ביותר הוא שמשרד החינוך יבנה תוכנית לאומית לשימוש מושכל בסמארטפון, לכלל תלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים (קרוב ל- 2.5. מליון תלמידים!). זה הרי לא הגיוני שכל בית ספר יצטרך להמציא דרכים להתמודד עם נושא שמדאיג כל כך הרבה הורים, זאת בעיה לאומית וככזאת מגיע לה פתרון לאומי. צריך ללחוץ על משרד החינוך וזה בדיוק מה שאנחנו מעודדים אתכם לעשות.
ש: אז מה עושים עד שמשרד החינוך יבנה תוכנית?
ת: עד שמשרד החינוך ירים את הכפפה, החלטנו לבנות בעצמנו תוכנית -כדגם לתוכנית לאומית- וכבר הפעלנו אותה...
התוכנית הינה תוכנית מניעה שניונית (secondary prevention), בה הילדים לומדים ומתרגלים התנהגות מושכלת ומבוקרת לשימוש בסמארטפון. קיימות שתי תוכניות: אחת לתלמידי התיכון ואחת
לתלמידי היסודי.
אל תתלבטו, צרו קשר ונגיע עד אליכם!
ת: לטמון את הראש בחול ולאסור הכנסת סמארטפונים לבית הספר, זה "פתרון לטווח הקצר ובעיה לטווח הארוך". כיוון, שהיכן, מתי ועל ידי מי בדיוק ילמדו
הילדים להתמודד עם הסמארטפון? בבית? בערב? ע"י ההורים שחזרו מהעבודה? באמת?! בואו נהיה כנים עם עצמנו, רוב הסיכויים שזה לא יקרה, ואם יקרה, זה לא יהיה באופן הנכון!
ש: טוב, אז אולי שהילדים יסתובבו רק עם "טלפונים טיפשים"?
ת: על פניו רעיון נחמד, אבל... בואו נחשוב עליו ביחד. נניח שהצלחנו לשכנע את הורי הכיתה, המורים, ההנהלה והתלמידים (שעות על גבי שעות של פגישות וועדות, הצבעות, ואין סוף הודעות וואצאפ) ודחינו את הקץ בשנתים-שלוש לשימוש במכשיר סמארטפון לגיל חטיבת הבינים (מקסימום לגיל בת/בר מצווה), ואז מה? זהו, הילדים עכשיו מחוסנים מפני מפגעי הסמארטפון?! זאת בסך הכל תהיה דחייה של הבלתי נמנע, ולמתי?! לזמן הכי בעייתי "תחילת גיל ההתבגרות". זה לא פיתרון! קראו את הכתבה (עמוד 30) ואת התגובה שלנו לכתבה (עמוד 42) בנושא "פתרון הקסם" של שימוש ב"טלפונים טפשים".
ש: יש לכם רעיון יותר טוב?
ת: לדעתנו, הפתרון הטוב ביותר הוא שמשרד החינוך יבנה תוכנית לאומית לשימוש מושכל בסמארטפון, לכלל תלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים (קרוב ל- 2.5. מליון תלמידים!). זה הרי לא הגיוני שכל בית ספר יצטרך להמציא דרכים להתמודד עם נושא שמדאיג כל כך הרבה הורים, זאת בעיה לאומית וככזאת מגיע לה פתרון לאומי. צריך ללחוץ על משרד החינוך וזה בדיוק מה שאנחנו מעודדים אתכם לעשות.
ש: אז מה עושים עד שמשרד החינוך יבנה תוכנית?
ת: עד שמשרד החינוך ירים את הכפפה, החלטנו לבנות בעצמנו תוכנית -כדגם לתוכנית לאומית- וכבר הפעלנו אותה...
התוכנית הינה תוכנית מניעה שניונית (secondary prevention), בה הילדים לומדים ומתרגלים התנהגות מושכלת ומבוקרת לשימוש בסמארטפון. קיימות שתי תוכניות: אחת לתלמידי התיכון ואחת
לתלמידי היסודי.
אל תתלבטו, צרו קשר ונגיע עד אליכם!
